איך בונים איצטדיון כדורגל בישראל

אסף רותם פירסם ב'כלכליסט' סטירה נוקבת על הספורט הישראלי בהשראת הדלפות 'ויקיליסט'.

להלן הקטע הנוגע למצב מתקני הספורט בישראל:

"בניגוד לבניית האצטדיונים באמריקה, שם הבטחת כספי ציבור מזניקה את בניית הפרויקט למהירות האור, בישראל שומרים על הקופה הציבורית מכל משמר.

ראשית, בוחנים באמצעות ספינים בעיתונות הספורט את תגובת הציבור לבניית 'מתקן חדש' על פני 15 שנה.

לאחר מכן מגיע פוליטיקאי כלשהו, לרוב ראש עירייה כלשהי או שר תרבות חדש, ומבטיח במצע שלו, על פני שלוש מערכות בחירות, את ההקמה המיידית של 'אצטדיון ראוי' (שם קוד לאצטדיון על פי עיצוב של ארכיטקט קומוניסטי מתחילת המאה ה־20), שישים את עירו על המפה הבינלאומית (ע"ע הכרה חיצונית).

לאחר מכן, נבחר קבלן קרוב משפחה של ראש העיר, ככל הנראה כדי לזרז את לוח הזמנים, ועליו מופקד לבנות שלד מבטון. כאשר השלד מושלם, עוצרים מיד את בנייתו כדי לתת לילידים להתרגל לצבע האפור. כעבור כחמש שנים, נוטים להשלים שניים מתוך ארבעת היציעים".

המסקנה של הנספח הפוליטי לשגריר: "כנראה טרם הבשילה בציבור הישראלי המוכנות לפשרה טריטוריאלית שתאפשר הושבת אוהדים מכל צדי המגרש. ועם זאת, זה עדיף על מתקני מפעל הפיס, אולמות כדורסל שכוללים יציע אחד בלבד".