הכלכלן ג'ון פרקינס כתב ספר הרפתקאות מלהיב, שיש בו כל האלמנטים של רומן ריגול טוב: חיסולים, הפיכות, סקס, כסף, מאבק בין רעים לטובים וכדומה, לצד יתרון משמעותי חשוב נוסף: הכל אמת לאמיתה.
לדבריו הוא ואנשים רבים אחרים התפרנסו, ומתפרנסים היטב גם כיום, כמתנקשים חשאיים בשירותה של אימפריה שהוא מכנה קורפורטיה - שלטון התאגידים.
כדי לעשות את זה היה האירגון שלו צריך לשכנע את המנהיגים שלהן לקבל הלוואות עצומות מהבנק העולמי.
הוא היה מציג את זה לכאורה כמשהו שיטיב עם הכלכלה שלהם - אבל למעשה הכסף לא הגיע אליהם אף פעם.
את ההלוואות מהבנק העולמי השיג האירגון באמצעות בניית תחזית כלכלית מנופחת ומוטעית, שמראה שאם תהיה השקעה בתשתית כלשהי אז הכלכלה תצמח.
מודלים מתמטיים של כלכלה מודרנית מאפשרים לעשות את זה די בקלות. אפשר לעצב את הסטטיסטיקה ולהציג את הנתונים כמעט בכל דרך שתרצה. בבנק העולמי היו מומחים טובים שראו את הרמאות, אבל הבוסים שלהם הפעילו עליהם לחצים לטובת האירגון של פרקינס, שתמיד ניצח.
הכסף הלך לחברות הנדסה אמריקאיות שבנו עבור המדינות הלוות תשתיות: מפעלי כוח, פארקים תעשייתיים, אוטוסטרדות.
המרוויחים הגדולים מהפרויקטים האלה היו התאגידים ומעט אנשים עשירים במדינות האלה, שאחר כך הוציאו את הכסף מהמדינה.
לרוב האנשים במדינה כזאת זה לא עזר בכלל, כי הם היו עניים מכדי לשלם על חשמל או לנסוע באוטוסטרדות, או חסרי השכלה מתאימה כדי לעבוד בפארקים תעשייתיים.
מה שקרה אחר כך היה שהמדינה המושקעת היתה מוצאת את עצמה חייבת לבנק העולמי חוב עצום, שהיא לא היתה יכולה בשום אופן לשלם.
מה שקרה אחר כך היה שהמדינה המושקעת היתה מוצאת את עצמה חייבת לבנק העולמי חוב עצום, שהיא לא היתה יכולה בשום אופן לשלם.
בשלב זה המחסלים הכלכליים היו באים למנהיגי המדינה ואומרים: 'אוקיי, אם אין לכם כסף לשלם, אנחנו נוותר לכם על החוב. אבל תנו לנו בתמורה את ליטרת הבשר: תמכרו לנו את הנפט שלכם בזול, תצביעו איתנו בהצבעת האו"ם הבאה, או תשלחו חיילים למקום כלשהו בעולם כדי לתמוך בנו'.
בעזרת המערכת המדהימה הזאת הצליחה ארה''ב ליצור את האימפריה הגלובלית שלה.
האימפריה הזאת נבנתה בלי צבא, בלי שהרבה אזרחים ידעו, וכאשר רוב הציבור חושב שנעשה דבר נהדר.
למאמר המלא בכלכליסט
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה