יום שני, 8 ביולי 2013

מקרל מרכס אל נוחי דנקנר דרך המהפכה במצרים

כאשר הקפיטליזם מפסיק להמציא את עצמו בלי הרף כמו בתקופה הנוכחית, וקטרי הקידמה הכלכלית הטכנולוגיים נעצרים, הקומוניזם מתעורר שוב, בדמות מהפכה חברתית.

המהפכה הקומוניסטית אינה תוצאה של דיאלקטיקה כלכלית, אלא של טראומה חברתית. הדיאלקטיקה הכלכלית מובילה על פי ההיגיון הפנימי שבה ליוזמות חדשות. הדמוקרטיות ניצחו את הדיקטטורות, והאדם בעל המחשבה החופשית מנצח תמיד את מתחרהו הדוגמטי. אך כאשר נעצרת האפשרות ליוזמות כלכליות חדשות התיסכול מצטבר, והטראומה החברתית נוצרת.

הדינאמיות של הקפיטליזם לעומת הסטאטיות של הקומוניזם, של חיים מהיד לפה לעומת חיים מהפה ליד, היא שהובילה להתמוטטות הגוש הסובייטי. לכן אפשר לראות בנפילת הגוש הסובייטי תרגיל פוליטי של מנהיגיו שראו את הנולד. בדרך זאת אפשר גם להבין את מה שמתרחש במצרים בימים אלה.

שום דבר לא ייחלץ את המשתתפים במרתון הריקודים תמורת פת לחם של דנקנר וחבריו, שהוא בנוסח 'הם יורים גם בסוסים', מהדיאלקטיקה הכלכלית שעל פיה כולנו חיים, של עוד יום ועוד יום, של 'יום עסל ויום בסל', של חיים מהיד לפה בתקווה לנס. זאת כי הם לא מכירים דרך אחרת, ואולי גם אין דרך אחרת חוץ ממהפכה. אבל תיראו מה קרה למהפכה במצרים.

סיפור המבול מאותת לנו לאיזה תהומות חטא מסוגלת להביא האנוכיות, שהקפיטליזם נושא את דיגלה, ולאיזה מבול עולמי מסוגל הכעס על כך להביא. סיפור מגדל בבל, המסיים את פרשת נח, מאותת לנו, בניגוד לכך, מה המחיר שאנו עלולים לשלם על אובדן המגוון, המייחד והמבדיל.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה