יום שני, 4 באפריל 2011

עד המדינה בפרשת הולילנד



טרם התחיל המשפט בנושא 'הולילנד' וטרם נודע ברבים שמו של עד המדינה, מפרסם עיתון 'הארץ' תחקיר מפורט על מעלליו הפיננסיים של האיש, שמצייר אותו כדמות טראגי-קומית, מאכער מושלם בסגנון העיירה היהודית.

עם כל ההיבטים הציבוריים החמורים בנוגע החשד לשחיתותם של אישים מהבכירים ביותר במדינת ישראל, עולה מתיאור ההרפתקאות הפיננסיות כי מדובר באיש 'שחי בסרט', וכמוהו גם כל הסובבים אותו.

מדובר כנראה בחבורת אנשים שהאמינו שהם מעל לכל, כמו קהילה קטנה שמתגוררת באולימפוס.

היה להם אומץ והם עשו דברים רבים שאחרים אולי לא העזו לעשות מבלי לתת דין וחשבון לזולת, כמו דמויות באופרת סבון.

מדובר כנראה במסכת יחסים ביניהם שערבה את הפן האישי עם הפן העיסקי והפן ציבורי לכדי עוגה אחת, שכולם ניסו לנגוס בה ולהשאיר אותה בו בעת שלמה.

כך לא חשש עד המדינה להסתבך באופן אובססיבי עם מלווים בשוק האפור, ואילו עמיתיו ל'תיאטרון הממון' לא היססו להישען עליו כמו על דמות אב.

מכאן שביסודו של דבר מדובר בדמויות מבולבלות, שלקחו את ירושליים ללב באופן אישי מידי.

זאת גם על פי התוצר הסופי של מעלליהם, שכונת הולילנד עם הפנטהאוזים ההזויים שמחברים בין רבי הקומות שבה.

הקשר בין הרפתקנות פיננסית למפעלי בנייה מגלומניים הוא קשר עתיק יומין.

פרוייקט הולילנד כסאגה ארכיטקטונית בלתי פתורה ובלתי גמורה אינו אלא הנמשל.

הולילנד הוא הביטוי החיצוני לנפשם הסבוכה של הנפשות שפעלו להקמתו.

נראה כי הירידה ממרומי האולימפוס תהיה חווית נפילה קשה להתמודדות לא לנאשמים בלבד, אלא לציבור כולו ואולי אף לבית המשפט.


למאמר המלא בעיתון הארץ

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה