יום רביעי, 11 בינואר 2017

משה כחלון בכנס חיפה למנהיגות עיסקית

הפאנל הראשון ביום השני בכנס חיפה למנהיגות עסק בנושא ''מנהיגות ויזמות עסקית''. הפאנל נפתח בראיון עיתונאי עם שר האוצר משה כחלון.
עליתו של כחלון בסולם הפוליטי היא מטאורית. אין גם ספק, כמעט, שהוא יהיה ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל, ויעשה זאת היטב, יחד עם הקבוצה האיכותית שגיבש. המבחן הקשה שעומד לפניו, מלבד בתחום האוצר, הוא בנושא שינוי פני מטרופולין חיפה, שבו הוא מעורה.

במסגרת הראיון גילה כחלון חוש הומור משובח:
לשאלה: ''האם תהיה מוכן לעיסקה בנוסח ביבי-מוזס''? הוא ענה: ''חשתי נעלב כשהפרשה התפרסמה, כי אף עיתונאי לא פנה אלי עד היום בהצעה לשיתוף פעולה''.
לשאלה: ''האם היית מוכן לקבל מתנות כשר בממשלה''? הוא ענה: ''מה, אני בחתונה שאני צריך לקבל מתנות''?!
לשאלה: ''האם מנחם בגין היה מוכן לקבל סיגרים''? הוא ענה: ''בגין היה שואל 'מה זה סיגר?'''
תשובות הומוריסטיות היו לו גם לשאלות רבות נוספות.
חוש ההומור הוא אחת מהתכונות החשובות ששר אוצר חיב להיות ניחן בהן, כיוון שהשילוב בין הומור ועסקים הוא חיוני להצלחה עיסקית.

כחלון חיב להבין כי המשוואה לפיתוח מטרופולין חיפה היא פינוי המפעלים הפטרוכימיים והקמת נמל תעופה בינלאומי במקומם. במטרופולין חיפה מתגוררים כמיליון תושבים. באזור יש אתרי תיירות רבים ואוכלוסיה משכילה, אך בדור האחרון חלה בו נסיגה כלכלית-חברתית משמעותית. הסיבה היא שלא מוסיפים אליו תעשיות ושירותים מתקדמים אלא להיפך, מחזקים באמצעות רגולציה את הקיים, שהוא המפעלים הפטרוכימיים במפרץ. הצורך בפינוי הדרגתי, אך מלא, של המפעלים הפטרוכימיים מהמפרץ, נבלע בויכוח אודות ממצאי הזיהום. הבעיה העיקרית של מטרופולין חיפה היא חוסר היכולת שלו להתפתח באופן כללי. זאת מחמת המחסור החמור בשטחים לבניה בגלל המפעלים האלה.
שדות תעופה הם העוגן למודל ''העיר האוירית'' של פיתוח כלכלי, שמעצב מיקום עסקים ופיתוח עירוני במאה ה-21 באופן דומה לזה ש''הערים הימיות'' עשו בעבר. מחקרים רבים מאשרים כי שירות תעופה טוב הוא מרכיב חשוב בהתפתחות כלכלה עירונית, וכי שדות תעופה הם מההשקעות הגדולות ביותר שעיר או איזור יכולים לעשות. שדות תעופה משפיעים על הצמיחה והפיתוח של ערים ואזורים בתחומים רבים. קיים קשר בין מספר הנוסעים בנמלי התעופה לבין צמיחת התעסוקה באיזורם. 10% צמיחה בתנועת הנוסעים בשדה תעופה מייצרים 1% צמיחה בתעסוקה. חשוב מכך הוא כי נמלי תעופה, ושירותים לחברות תעופה, קשורים באופן הדוק למאפיינים של כלכלה פוסט תעשייתית מבוססת ידע. מספר הטיסות ומספר הנוסעים נמצאים בהקבלה לאחוז בוגרי האוניברסיטאות באיזור, החלק של כוח העבודה המבוסס ידע, משרות מקצועיות ויצירתיות, ובפרט ריכוז תעשיות ההייטק. זה לא גודל העיר כשלעצמו אשר קובע, אלא סף גודל מינימלי שמסייע לעיר להקים שדה תעופה, ובכך יוצר רמות גבוהות יותר של הון אנושי. הייטק, תיירות ומלונאות, בידור, מסחר, כנסים, משרדים ועוד, מושפעים כולם מענף התעופה.
בתוך 20 השנים הבאות יוכפל מספר מטוסי הנוסעים. מדינות רבות בעולם ערות למשמעויות של הצמיחה הזאת, ודואגות לפיתוח תשתיות מתאימות בתחום נמלי התעופה. הטכנולוגיה תמיד מקדימה תמיד את התשתית. מטוסים רבים יותר יוצרים את הצורך בנמלי תעופה חדשים, ולא להיפך. תהליך בנית התשתית נמשך זמן רב, ולא תמיד עונה על הצרכים.
מי שהצליחו לנבא את ההתרחבות חסרת התקדים של ענף התעופה והקימו תשתיות מתאימות, זכו לשגשוג כלכלי חסר תקדים. הדוגמא הבולטת ביותר היא דובאי, שנמל התעופה שלה הוא כיום הגדול ביותר בעולם מבחינת נפח הנוסעים. מנסיכות נפט נידחת לפני דור אחד הפכה דובאי למרכז עולמי, ומיליוני תיירים ואנשי עסקים מגיעים אליה מידי שנה.

יום רביעי, 22 ביוני 2016

קו רכבת מכולות מהיר בין סין לפולין

פולין היתה בעבר השער האירופאי לסחורות מסין.
יהדות פולין שגשגה בזכות זאת.
כיום מגיעים אליה ישראלים רבים לחגיגת קניות.
סביר שגם נמל המפרץ בחיפה ינטש בעקבות פתיחת הקו המהיר.

נתיבי הסחר בין סין לאירופה

מפה נוספת שמטילה צל כבד על כדאיות פיתוח נמל המפרץ בחיפה, ושופכת אור על החופזנות שבה התקבלה ההחלטה להקימו היא מפת נתיבי הסחר הימי בין המזרח הרחוק לאירופה. התמוססות כיפת הקרח באזור הקוטב הצפוני פותחת נתיבי ספנות חדשים בין המזרח הרחוק לאירופה. אורך הנתיב שמעל לצפון יבשת אסיה הוא כמחצית מאורך הנתיב המפותל והמסוכן שעובר דרך מיצרי סינגפור ותעלת סואץ.
זאת אמנם חדשה רעה לשוחרי איכות הסביבה, אך זאת בשורה משמחת לחברות הספנות. הקו הצפוני בין שנחאי לרוטרדם מבטיח להן צמיחה מהירה ורווחים נאים.
על גבי צורת הגלובוס אפשר גם לראות עד כמה קצר משמעותית הנתיב היבשתי שעובר בין סין לאירופה, לעומת הנתיבים הימיים. הנתיב היבשתי של רכבות המטען המודרניות עובר בתחנות המסחר המסורתיות של דרך המשי, ומבטיח את שגשוגן של המדינות ששוכנות לאורכו.

נתיבי הסחר הימיים בין המזרח הרחוק לאירופה

נתיב הרכבות המהירות שעובר כיום לאורך דרך המשי בין סין לאירופה כולל גם שלוחות משגשגות לאיראן, תורכיה, והים השחור. תורכיה והים השחור הן כיום יעד מרכזי לספינות המכולות הקטנות שיוצאות מחיפה לאחר שיטעון מספינות שהגיעו מהמזרח הרחוק. 

המפות מצביעות על כך שמן הראוי הוא לערוך בדיקה מחודשת של הנתונים שעל פיהן נקבעה כדאיות הקמת נמל המפרץ. כל פיתוח של מפרץ חיפה חיב לכלול גם את האופציה של ירידה דרמטית בכמות המכולות שתעבור דרך נמל חיפה.  

יום שני, 4 באפריל 2016

קטסטרופה בחיפה - עיר חנוקה עם אסטמה

לנמל המפרץ החדש אין שטח עורפי כלל!
עקב כך, חברת נמלי ישראל זוממת להשתלט על שטחים עצומים, שיחסלו כל אפשרות לפיתוח שדה התעופה, פארק הקישון, וחוף קרית חיים.

במקביל פרסמה חנ''י מכרז להקמה, בין הגדה הצפונית של הנחל לשדה התעופה חיפה, של כביש רב נתיבי עם מחלף לדרך חיפה-קריות, מסילת ברזל ומנהרת תשתית.
גם שטח חוות המיכלים בחוף קרית חיים מתוכנן, על פי המפות, להיות חלק של נמל זה.
כל אלה יחסלו כל אפשרות לפיתוח שדה התעופה, פארק הקישון, וחוף קרית חיים. 

פיתרון פשוט הרבה יותר, שהוא זול מאד יחסית, ואינו צורך שטחים כמעט, הוא מנהרה מתחת לשפך הקישון. המנהרה תחבר בין נמל המפרץ לנמל חיפה, ותאפשר שימוש בכל התשתית התחבורתית והלוגיסטית של נמל חיפה, ואזור התעשיה חוף שמן, בלי צורך ליצור תשתיות חדשות כלל וכלל!

אין צורך לחפור מנהרות כאלה. משתמשים בתבניות בטון מוכנות, שאותן משקיעים באפיק הנחל.

כביש מנהרה מתחת לנהר

אילוסטרציה של נמל המפרץ החדש, שמוקם מצפון לשפך נחל ונמל הקישון

תוכנית נמל המפרץ - באפור שטחי המכולות שמקיפים את נחל הקישון ושדה התעופה.
הכתם המוארך הזעיר בירוק כהה במרכז השטח האפור הוא פארק הקישון.

תוכנית נמל המפרץ - מימין נראים שדה התעופה, והדרך המתוכננת לנמל המפרץ שחוסמת את התפתחותו


מעגן הדיג ופארק הקישון הצמוד, בשטח הירוק של כ-30 דונם שנבלע בשטחי נמל המפרץ המתוכנן


מפגינים בפארק הקישון למען שימור הפארק.  שטח הפארק הוא כתם זעיר בתוכנית נמל המפרץ.



הרבה אנרגיות הושקעו בחודשים האחרונים בוויכוחים על השאלה מה נפלט מארובות המפעלים בחיפה. זה חשוב, אבל מה שחשוב יותר זו התמונה הרחבה: איזו עיר חיפה רוצה להיות. עיר של מכולות ומכליות, גדרות וארובות, או עיר של ים, חוף וכרמל ירוק. הניסיון להיות "גם וגם" שהוביל ראש העיר יונה יהב נחל כנראה כישלון חרוץ. לתשתיות ותעשיות יש אופי חמדני, מתפשט ומספח. כשהן מתרחבות, הטבע, הירוק, הים והאוויר מצטמקים.

הקטסטרופה מתרחשת מול העיניים, ובמהירות. הקרב על חיפה מתנהל עכשיו בים, באוויר וביבשה. צריך לקוות שהמערכה עדיין לא הוכרעה.

יום שישי, 1 בינואר 2016

ג'ורדן בלפורט - הזאב מוול סטריט

בלפורט, שכונה "הזאב מוול סטריט", חי חיים הדוניסטיים כל-כך מופרעים וקיצוניים לפני שהורשע בהרצת מניות ובהלבנת הון, עד שברור היה שמישהו יעשה מהם סרט. 

הזאב מוול סטריט, באנגלית: The Wolf of Wall Street הוא קומדיה שחורה משנת 2013, בבימויו של מרטין סקורסזה. זהו שיתוף הפעולה החמישי בין סקורסזה לשחקן לאונרדו דיקפריו, ושיתוף הפעולה השני בין סקורסזה לבין תסריטאי הסרט טראנס וינטר. הסרט מבוסס על סיפורו האמיתי של ג'ורדן בלפורט, ברוקר לשעבר ומרצה מוכר, שעסק בסחר לא חוקי של מניות ונודע בשל הסתבכויות עם החוק האמריקאי.

סקורסזה יצר קומדיה פרועה, חצופה, שנונה, סוחפת ואנרגטית ביותר, המבוססת על סיפור אמיתי והזוי להפליא. התוצאה הקולנועית היא שילוב מוצלח בין הטירוף הקומי שאפיין את "מלך הקומדיה" ו"שגעון של לילה" לפראיות האפלה של "קאזינו" ו-"החבר'ה טובים". הפעם סקורסזה נתן פול גז ולא הוריד את הרגל מדוושת הבימוי הווירטואוזית שלו, אף לא לרגע קט אחד לאורך שלוש שעות של סרט שבו כל דקה היא בגדר זהב קולנועי טהור.

הסרט, התסריט, הבמאי, והשחקנים הראשי והמשני, היו כולם מועמדים לאוסקר בשנת  2014.

יום שלישי, 29 בדצמבר 2015

חברת החשמל הבטיחה לעצמה את הלחם, ומדוע שתוותר על החמאה?

מתווה הגז צפוי להכניס לקופת המדינה של 220 מיליארד ש"ח במשך 30 שנה. במסגרת הסכם השכר החדש שנחתם בשבוע שעבר, יקבלו עובדי הנמלים, חברת חשמל, מס הכנסה, משרדי הממשלה, תוספת שכר בעלות שנתית של 7.5 מיליארד ש"ח תכפילו את זה ב 30 שנה ותקבלו 225 מיליארד ש"ח!
בשבוע שעבר, באישון לייל, העביר שר האוצר את כל רווחי הגז בשלושים השנים הבאות לכיסם של חברי ההסתדרות. שדדו את כולכם בין לילה, בזמן שישנתם!
אבל זה לא הכל, הסכם השכר כלל הבטחה להעלאת שכר דיפרנציאלית, כזאת שתבטיח שלפחות חלק קטן מהכסף יילך לעובדי סוציאלים ואחיות שמרוויחים פרוטות. אבל לא! להסתדרות אין בכלל כוונה לעמוד בהסכם הזה, ובאישון לייל הוחרגו עובדי הנמלים ממנו.

והנה, ממיד למחרת חתימת הסכם השכר מתברר גם כי:
החשמל יתייקר ב-2016: חח"י תחויב להקטין השימוש בפחם

ההסבר פשוט מאד להבנה למי שראו את הסרט על השערוריה הפיננסית של ''אנרון'', אשר יכולים להעתיק את המודל. ההקבלה בין המתרחש במשק האנרגיה כאן והיום ושם [ארה''ב] ואז [2001], היא מדויקת, כי לאחר שהתפרסם כי את כל תמלוגי הגז ל-30 השנים הבאות יקבלו עובדי חברת החשמל והנמלים במסגרת הטבות שכר, מן הראוי גם לשאול אם כספים אלה יגיעו בכלל, כי הרי יתכן ששוק הגז יתמוטט כתוצאה מהיצף, ואין כל וודאות להכנסות מתוכננות. לכן השעבוד לטובת הטבות שכר של רווחי הגז העתידיים מקביל לשערוריית אנרון - החברה שהתמוטטה כמגדל קלפים לאחר שתמחרה את עצמה על פי רווחי שוק עתידיים ולא על פי שווי מעשי. החבר'ה קבעו את ערך אנרון בהווה על פי תחזיות שוק שהמציאו, ומשכו מיד דיבידנדים שמנים.

בשלב השני, וכאן ההסבר לעליה במחירי החשמל, מצאו האנרונים כי גם התמחור המעושה של מניות החברה אינו מצליח לכסות על הגרעונות שלה. כדי להגדיל את הרווחים יותר, הם התחילו לערוך הפסקות חשמל יזומות במשק החשמל של קליפורניה, בו שלטו, במטרה להעלות את מחיר החשמל לצרכנים.
בישראל, לאחר שחברת החשמל הבטיחה לעצמה את רווחי תמלוגי הגז, היא מעלה את מחיר החשמל כדי ליצור ערך נוסף למען עצמה, אולי מתוך תחרות בעובדי הנמלים שהוחרגו מהסכם השכר.

זאת כלכלה פשוטה, כי מי שקונה לחם, קונה באותו מקום גם חמאה. חברת החשמל הבטיחה לעצמה את הלחם, ומדוע שתוותר על החמאה?


יום שבת, 19 בדצמבר 2015

העלאת הריבית על ידי הפד כ''חווית חלום''

פרשני שוק ההון ברחבי תבל מייחדים בשנים האחרונות מאמרים נרחבים להסבר התנועות בשוק ההון על פי מניעים פסיכולוגיים, שנובעים רובם ככולם מההשתייכות לקהילה הוירטואלית הבינלאומית. מגמות אופנתיות הפכו ללגיטימיות יותר מאשר שיקולים רציונליים, כיוון שהן מניעות את תחושת היצירה באדם. כך נוצר המושג של ''חברות חלום'', כאלה שהשם שלהן יוצר ערך יותר מאשר המוצר שהן משווקות, בדומה למותגים מתחום האופנה, אשר מלבד השם שעל גבי המוצר אין למעשה הבדל ביניהן לחברות דומות.
לכן מוזר הדבר שהפרשנים הרבים של שוק ההון אינם מייחסים להחלטה של הפד לגבי העלאת הריבית את אותה משמעות ''אופנתית''.
אם האזרח מושפע ''אופנתית'' בעת רכישת ומכירת מניות, הוא מושפע ''אופנתית'' באותה המידה כאשר הפד מעלה את הריבית. כלומר, להעלאת הריבית הזעירה, אם תהיה כזאת בכלל, יש מבחינתו משמעות רבה הרבה יותר מאשר ערכה המעשי.
אצל משקיעי מניות רבים תיעלם הפנטזיה של הפסאדה. משקיעים רבים מאד ימכרו בימים הקרובים את מניותיהם, במטרה לרכב על גל ''חלום הנפילה''', שמשמעותו הפסיכולוגית חזקה כמעט כמו ''חלום העליה''.
אנו צפויים לירידה תלולה במדדים של שוק ההון האמריקני, שתהיה חסרת רחמים, ממושכת, וקשה לתיקון.

אפשר, אגב, גם לשער, על פי עיקרון ''החלטת החלום'' כי מניעי חברי הפד בנוגע להעלאת הריבית לא היו רציונליים, אלא נבעו יותר מהצורך להשתייך, ולקחת חלק כלשהו סוף סוף, ולו על דרך השלילה, בחוויות חלומות שיוצר שוק המניות.

יום שישי, 11 בדצמבר 2015

קסם לאור ירח - וודי אלן

קסם לאור ירח (באנגלית: Magic in the Moonlight) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוג קומדיה רומנטית בבימויו ובכתיבתו של וודי אלן משנת 2014. כוכבי הסרט הם קולין פירת' ואמה סטון. הסרט מתרחש בשנות ה-20 של המאה העשרים.

קיסמו האמיתי של הסרט, כמו של רוב סרטיו האחרונים של וודי אלן, הוא בתיאור הקליל של חיי הזוהר של המאיון העליון.

יום רביעי, 9 בדצמבר 2015

אומת הסטארטאפ

בעיתנות הכלכלית הבינלאומית, ובשופרות התעמולה של מדינת ישראל, מכתירים את המדינה כ'אומת הסטארטאפ'. על מנת להבין את משמעות המושג כדאי להזכיר בימים אלה, ערב החתימה על מתווה הגז, את השנים הקשות טרם המציאות הכלכלית הנוכחית.
1968 - 1973 - במהלך 5 שנים אלה היתה אמורה מדינת ישראל לחגוג את נצחונה המסחרר במלחמת ששת הימים. למרות זאת התמסמס ההישג הצבאי במלחמת התשה ממושכת מול המצרים, בחרם חלקי בינלאומי, ובהתפתחות הטרור הפלשתינאי ששיאו היה רצח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן 1972. מבחינה כלכלית היו אלה שנות השיא, כאשר לישראל היו מקורות נפט עצמאיים במפרץ סואץ אשר סיפקו את כל צרכיה, ותקציב הביטחון קוצץ. חצי האי סיני סיפק אינספור אפשריות לתעסוקה, לשגשוג ולמגורים, ודומה היה כי כל אזרח הגיע אל המנוחה והנחלה.
1973 - 1978 - במהלך 5 שנים אלה נקלעה המדינה למשבר בטחוני, כלכלי ומדיני חמור. תוצאות מלחמת יום הכיפורים אילצו את המדינה להגדיל מאד את תקציב הביטחון, להסתמך על הלוואות ומענקים מארצות הברית, ולהתמודד מול חרם בינלאומי, ששיאו היה הכרזת הציונות כגזענית מעל בימת האו''ם, וראש החץ שלו היה קרטל אופ''ק שהעלה את מחירי הנפט לרמה שחייבה את מרבית מדינות העולם להגביל את השימוש בתחבורה הפרטית.
1978 - 1983 - במהלך 5 שנים אלה, לאחר הסכם השלום עם מצרים והענקתו המלאה של חצי האי סיני תמורת מסמך, היו שסברו כי הכוונות הטובות של מנחם בגין יביאו לתוצאות רצויות, והמדינה תתאושש במהירות מהמשבר המדיני-כלכלי-בטחוני-חברתי. לא כך היה. חוסר הוודאות לגבי כוונות המצרים הביא להמשך הוצאות בטחוניות גבוהות, קרטל אופ''ק התבסס, התלות בארה''ב גברה. המוני ישראלים היגרו לחו''ל, וזכו לכינוי ''נפולת של נמושות'' ע''י יצחק רבין ז''ל. אך הגרוע מכל היתה אינפלציה הרסנית בת מאות אחוזים לשנה, אשר השתוללה באותן השנים, וגרמה נזק בלתי הפיך. הסיבות לאינפלציה לא הובהרו עדיין, למרות שלאזרחים נדמה היה שהממשלה מדפיסה שטרות כסף שמגובים במענקים מארה''ב. היא לוותה בפרשית שחיתות חמורה שכונתה ''משבר מניות הבנקים'', שהביאה להרשעת הבנקים הגדולים בהרצת מניותיהם. מלחמת לבנון הראשונה התחילה עם פלישה עד ביירות, במה שנראה היה כהסחת דעת פוליטית. המדינה היתה על סף התמוטטות כללית, אך דור המייסדים, שידע ימים קשים מאלה, הצליח לעמוד שוב במבחן.
1983 - 1988 - חיילי צה''ל במילואים, ששקעו עמוק בביצה הלבנונית, הבינו שזאת 'אותה גברת בשינוי אדרת', וחיפשו דפוסי מחשבה חדשים, מהפכניים, שיספקו להם תובנות וכלים לעתיד.  נוסחאות חשיבה מקוריות  בודדות הצליחו להתניע תהליך שינוי  במציאות העגומה.
1988 - 1993 - השינוי בתוך מדינת ישראל גרר תגובת שרשרת עולמית, של התמוטטות ברית המועצות, ועליה ברוכה מאד של כמיליון יהודים. העליה גרמה לצורך לעסוק בקליטתם על חשבון פיתרון בעיות מבניות בחברה ובמשק, ולהתעוררות כוחות ריאקציונריים ממגזרים שונים.
1993 - 1998 - ביטול פרויקט ה''לביא'' נותן את האות לפתיחת האינתפידה הראשונה. בשתי האינתיפדות טובחים הפלשתינאים ביהודים חסרי ישע, והשלטון קצרה ידו מלהושיע. מלבנון ומרצועת עזה, נוחתים בלי הרף מטחי טילים על ישראל, ואין פיתרון באופק. בתוך הכאוס הבטחוני מתבססת העליה מברית המועצות, ועימה הכוחות הריאקציוניים שהתעוררו: תהליך ההפרטה מוסר בידי משפחות טייקונים אחדות את מיטב נכסי המדינה. כספי עתק מוזרמים להתנחלויות, ובמקביל מתחיל תהליך של  ריאקציה דתית. הריאקציה המשמעותית ביותר מתרחשת בתחום התכנון העירוני והאזורי, אשר ממשיך להיות מוזנח לחלוטין.  ההזנחה התכנונית יצרה התנגשות בין שתי מסות טריטוריאליות, של ישראלים ופלשתינאים, שהפכה לסוג של טרוריזם. 
1998 - 2003 - ''מחכים למשיח'', והמשיח מגיע וקוראים לו ''אינטרנט''. האינטרנט יצר את המהפך הכלכלי-חברתי שהדור של חיילי צה''ל בלבנון יחל לו. המחשב האישי, בתוספת האינטרנט שהפך לכלי המרכזי, איפשרו הרחבת אופקים באופן שלא נודע עד כה בתולדות המין האנושי. הגבולות התבטלו, התאפשרה עבודה מהבית, ולישראלים רבים מאד נוצרה בדרך זאת תעסוקה. אומת הסטארט אפ נולדה.
2003 - 2008 - תהליך הגלובליזציה שיצר האינטרנט הופך למרכזי בכלכלה, בחברה, ובפוליטיקה העולמית עם עלייתה של סין, התגבשות האיחוד האירופי, ויצירת המסחר המקוון והרשתות החברתיות. היתרון היחסי של מדינת ישראל מתמסמס.
2008 - 2013 - יש מחסור חמור בדיור, והשלטון במדינת ישראל מנסה לעורר את חוש היזמות הישראלי באמצעות ''פינוי-בינוי'', מיזם כושל שהופך את העם לספסרי נדל''ן גלותיים, שנתונים לחסדיהם של להקות כרישי נדל''ן. 
2013 ואילך - מעגל העוני מתרחב, ובמדינה מתגבשים 3 גושים דמוגרפיים שווים בגודלם ובעוצמתם, פחות או יותר: חילוניים, דתיים, ערבים. השליש החילוני, שהקים את המדינה והיה הרוב הדמוגרפי והקטר הכלכלי שלה, נשחק לחלוטין תחת הכותרת: 'מעמד הביניים נעלם'. 

יום שלישי, 8 בדצמבר 2015

התוכנית הכלכלית של 1983

העם היהודי מומחה בהרס עצמי, כדי שלאחר עוד חורבן יוכלו השרידים ה'נבחרים' להתהדר בתואר 'עם הנצח'. הסיבה לשגשוג הכלכלי היחסי של ישראל כיום היא שבמקביל לתוכנית הכלכלית של 1983 התגבשה התובנה שאין לחפש תירוצים לכישלון של מלחמת יום הכיפורים. השחרור מהאובססיה לעסוק במחדל הביא לשחרור מהצבא של מאות אלפי כוחות ומוחות מיומנים שהיו מגויסים קודם לכן למילואים. הדבר יצר תנופה יצירתית, שהביאה גם לגל ההגירה מברית המועצות.
בחודשים האחרונים התפרסמו כתבות רבות אודות הצלחת התוכנית הכלכלית של 1983, כאשר כל מי שעסקו בה, ובראשם שמעון פרס, טפחו לעצמם על הכתף. הם שכחו להזכיר כי חודשים אחדים לאחר הפעלת התוכנית היא עמדה להיכשל, כתוצאה מלחצי ההסתדרות להעלאת שכר. בצרוף מקרים בלבד, כתוצאה מהתובנה הביטחונית שתוארה למעלה, שחרר הצבא באותם ימים מאות אלפי אזרחים מהצורך לשרת במילואים.
האזרחים שהשתחררו נפלטו למסגרת התוכנית הכלכלית החדשה, שהציעה להם יותר משק חופשי, וכך נוצרה הכלכלה הישראלית המודרנית.
על ההדרדרות שחלה לאחר 'המפץ הגדול' הנ''ל מבכים רבים.

יום חמישי, 15 באוקטובר 2015

Manned to unmanned ratio of space missions

There is a strong call nowdays for a manned mission to Mars.
The question should be if it is possible to have a financial relation number of the ratio between the needed unmanned versus the needed manned missions.
Should humanity send, for example:
A. 1 manned against 10 unmanned  missions.
B. 1 manned against 100 unmanned.
C. 1:500
D. 1:1000

An aquired ratio, in budget terms, will help planning  missions for the long term and determine correctly our anticipations.